1-year-planning-liron-lavi-turkenich

תכנון שנה, הגרסה הפשוטה

בכל סוף שנה יש התרגשות מסוימת לקראת השנה שתבוא. יש הרבה דברים שמרגיש שכבר מאוחר מידי לשנות בשנה הנוכחית, ואולי כבר עדיף לחכות לינואר או לראש השנה כדי להתחיל כמו שצריך. פתאום מתחיל לחץ, נראה לנו שכולם מסביבנו מתכננים את השנה המדהימה שתהיה להם, ואנחנו לא יודעים שבעצם גם הם רק מתכננים לתכנן. 

במשך הרבה שנים גם אני תכננתי את השנה שתבוא. כתבתי כל כך הרבה משימות וכל כך הרבה מטרות, שכעבור שבוע כבר התייאשתי לאור ההבנה שלא אספיק כלום. כל פרויקט חדש שנכנס החמיץ לי קצת את הלב: את זה לא תכננתי… האם יהיה לי זמן גם לפרויקטים שכן תכננתי? 

ואז שמעתי משהו על עונות בחיים, ורבעונים (עוד על העונות בשבועות הקרובים) והרגשתי שאולי כאן הפתרון. אולי התכנונים לא צריכים להיות רחוקי טווח, וצריך רגישות גבוהה ליצור תכנון ומטרות שייטיבו איתנו ולא יכבלו ויצרו תחושות קשות של אכזבה. 

השיטה שבה אני עובדת כבר שנתיים היא שילוב שעשיתי בין הרבה שיטות שקראתי עליהן, עם שינויים קלים שמתאימים לחיים שלי. מבחינתי האלמנט הכי חשוב הוא ההבחנה בין התמונה הגדולה והחלקים הפרקטיים. את הפרויקטים והמטרות בפועל אני שומרת לתכנון הרבעונים. 

אני בטוחה שאין לכם זמן מיותר פנוי, אבל קוראת לכם למצוא תאריך בשבועות הקרובים ולפנות חצי יום לתכנון של השנה. התכנון נותן בהירות ולמעשה מעניק לנו במה וזמן לחשוב על הדברים שחשובים לנו. להיות בידיעה ובקשיבות לגבי הדברים שאנחנו שואפים לעשות, ואת ההתגלגלות והגמישות (שגם הן טובות, ללא ספק) לשמור לשבועות והחודשים שבהמשך. 

בכל סוף שנה יש התרגשות מסוימת לקראת השנה שתבוא. יש הרבה דברים שמרגיש שכבר מאוחר מידי לשנות בשנה הנוכחית, ואולי כבר עדיף לחכות לינואר או לראש השנה כדי להתחיל כמו שצריך. פתאום מתחיל לחץ, נראה לנו שכולם מסביבנו מתכננים את השנה המדהימה שתהיה להם, ואנחנו לא יודעים שבעצם גם הם רק מתכננים לתכנן. 

 

בראייה אחורה על השנה שחלפה

קשה לדעת לאן מתקדמים אם לא מסתכלים אחורה ומבינים איפה היינו ומה עשינו. על השאלות הבאות אפשר לענות בקצרה או באריכות, איך שתבחרו. 

1. חלומות: מה רציתי בתחילת השנה. נסו להיזכר עד כמה שניתן איפה הייתם בשנה שעברה בינואר.

2. אבני דרך: מה היה משמעותי השנה. אני תמיד משלבת רגעים אישיים (כמו לידות), נסיעות חשובות, אירועים או פרויקטים גדולים שקרו. בחלק הזה אני מנסה להישאר פרקטית ככל הניתן, ולא כותבת על תובנות. 

3. הרהורים אחורה (reflection): מה הלך טוב? מה לא הלך טוב? מה הפתיע אותי? השאלה האחרונה היא חשובה במיוחד. היא מגלה לנו על הפער שהיה לנו בין החלום למציאות, או בין המציאות לחלום. זה המקום להיות מאד כנים: לפרגן לעצמנו כשצריך (אף אחד לא רואה את זה, זה לא המקום להתבייש), ולנסות לחשוב למה דברים לא הלכו כמו שציפינו. אם יש לכם סלט בראש בשלב הזה, אפשר להעזר באבני הדרך ולכתוב לגביהם אם זה הלכו טוב או לא, ולמה. תוך כדי יצוצו עוד אלמנטים בחיים שלכם. 

4. צמיחה אישית: איך אני השתניתי כאדם? פה אני מזהירה מראש, כי אנשים שנוטים להיות פרקטים לא אוהבים את השאלה הזאת. היא מרגישה להם מאד רוחנית ומעייפת. גם אני הייתי ככה, אבל בשנים האחרונות אני מבינה שאין חשובה ממנה. אפשרות נוספת היא לא לכתוב את זה, אלא רק לחשוב על זה. פחות מתיש לעיתים. 

5. הכרת תודה: בהסתכלות אחורה על מה אני מודה.

6. מה אני רוצה עוד לעשות שמרגיש לא גמור? זה יכול להיות פרויקטים חדשים, טיולים שתוכננו ושלא קרו בסוף, אולי פרויקטים שהותחלו ולא הגיעו לכדי מיצוי או שיפור של משהו (לדוגמא נראות במדיה החברתית). 

7. ניתוח. מה הדוחות הכלכליים אומרים לי? כאן אנחנו מדברים על כסף, נושא מורכב לעיתים אצל עצמאיים. זה המקום לעבור על הרווחים, ההכנסות, ולהבין מאיזה מקומות נכנס הכסף על פי הפורמטים שאתם מגדירים (הכסף ואיך מתעדים אותו זה נושא ענק לכשעצמו).

8. למידה: איזה ספרים קראתי? מה למדתי ואיזו דרך למידה הייתה הכי אפקטיבית עבורי? הלמידה יכולה להיות דרך פודקאסטים, צפיה בוידאו, הרצאות ואפילו שיחות משמעותיות עם אנשים סביבכם. אין כמו ללמוד כל הזמן כדי להתפתח אישית ומקצועית. ההסתכלות הזו אחורה מאפשרת גם להבין משהו על סוג הדברים שעניינו אתכם, הפורמט שהיה לכם הכי נכון השנה ולחשוב האם כמות הדברים החדשים מספקת אתכן או שהייתם רוצים להשקיע עוד בלמידה. 

9. אנשים: איזה אנשים פגשתי? אלו קשרים היו הכי משמעותיים או חשובים? אלו קשרים אני רוצה לשנות? אני מניחה שפגשתם המון אנשים במהלך השנה, אבל מי מהם באמת השאיר חותם?

 

בראייה קדימה על השנה שעומדת להתחיל: פרקטי

כאן, אנחנו נכנסים לקצת פרקטיקה. אני מחלקת את העמוד לטבלה עם שלוש עמודות וארבע שורות, משבצת לכל חודש. כל שורה (שלוש משבצות) היא רבעון. הפעולה הבאה היא להתחיל לשבץ דברים שאנחנו כבר יודעים שקורים או שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים שיקרו. אני שמה שם חגים (חופשות פוטנציאליות), ימי הולדת של המשפחה, נסיעות ידועות שלי לחו”ל וכנסים. 

זה עוד לא המקום לחלום, את זה נעשה בחלק של התמונה הגדולה. 

הרעיון הוא למלא את הדברים שכבר קיימים כדי להצליח לראות באיזה חודשים יש לנו יותר זמן, ובאיזה פחות (לדוגמא, בארצנו הקטנטונת תקופת החגים היא תקופה עם מעט מאד עבודה בפועל, וההחלטה לעשות בה דברים גדולים ומדהימים עלולה להיגמר בכאב לב).
הדבר הנוסף שכדאי להוסיף הוא בחינה של כמה ימים/שעות בשבוע יש לנו באמת זמן לעבוד. יכול להיות שתגלו שבכל שבוע יש כמה ימים או שעות שנחסמות לכם מבחינת עבודה, או שתגלו שיום העבודה שלכם קצר משחשבתם. פה יכולות להיות הפתעות, תתכוננו נפשית. ההבנה הזו עוזרת לשים כמות הגיונות של פרוקיטים ופוקוסים בתכנוני הרבעון. 

 

בראייה קדימה על השנה שעומדת להתחיל: תמונה גדולה

בחלק השלישי והאחרון, נתמקד בהסתכלות קדימה. מה אני רוצה לשנה הבאה? איך אדע שהשגתי את זה? זו בעיני השאלה הכי חשובה שתעזור לנו לישון טוב בלילה. למה אני קוראת הצלחה? אם אני רוצה לקבל יותר פרויקטים, כמה פרויקטים בחודש ישמחו אותי? אם הייתי יכולה לעשות רק דבר אחד השנה, מה זה היה? השאלה הקשה הזאת נועדה למקד אותנו. 

בונוס למהדרין: המילה שאני בוחרת להגדיר באמצעותה את השנה שתבוא, שתהיה מעין נושא גג לכל השנה.
זוכרים כשהיינו קטנים והיה נושא שנתי בבית ספר? משהו כזה. במשך שנתיים ניסיתי למצוא מילה אבל לא הצלחתי, והמילה של השנה פשוט צצה לה. 

למי שעוד נשאר בכלל כוח לחשוב, אפשר להסתכל (רק להסתכל!) על המשבצות בשנה ולנסות לדמיין מה יהיה הפוקוס של כל רבעון. ואז להסתכל על הים או על העצים ולנשום נשימה ארוכה. זה ממש מרגש בעיני. 

 

איך מוצאים לזה זמן?

את היום הזה של החשיבה, אני ממליצה לעשות במקום עם אוויר. נכון, חורף וכבר קר, אבל אין תחושה יותר טובה של צלילות הדעת כשנמצאים בטבע (ועל זה, לקראת האביב, טיפ אורחת) ונושמים. אפשר לעשות טיול/סיבוב/הליכה/אופניים לפני כדי להרהר טיפה על השנה שחלפה, אפשר לעשות את זה יחד עם מישהי. אני עושה את זה עם חברה טובה ועצמאית, שאינה מעצבת. אנחנו מדברות קצת על השנה באופן מאד חופשי, וקצת על הדברים שהיינו רוצות, ואז אנחנו מתיישבות לכתיבה. כדאי שמקום הכתיבה יהיה במקום שכיף לכם בו, וללא ספק לא מקום העבודה הרגיל. זה יכול להיות בבוקר, בערב או בסוף שבוע. בשנה שעברה ישבתי בבית קפה חמוד וחסר שקעים מול הים, ופשוט כתבתי. 

ולסיכום, למה בכלל צריך סיכום שנתי ותכנון שנתי? אני חושבת שאין גרועה מתחושת אכזבה מעצמנו. כשאנחנו מתעוררים יום אחד ומבינים שלא הספקנו, לא ידענו והתגלגלנו, שאנחנו נמצאים באיזה מירוץ. לא סתם אנשים רבים מחליטים שדי להם עם החיים המהירים האלו ופונים להאטה. או שאנשים מחליטים שדי להם בעשייה לא משמעותית ופונים לעולמות אחרים. התכנון הזה, בשאיפה, ימזער את הפערים האלו וימעיט את מימד ההפתעה. כשהחיים באים בתובנות קטנות, הרבה יותר קל ונעים לחיות. 

 

צעד קטן להתחלה:
שימו ביומן חצי יום בשבוע-שבועיים הקרובים בשביל התכנון. כבד עליכם לתכנן ולכתוב? בחרו את אחת מהשאלות, וחשבו עליה בזמן רגוע. זה כבר מצוין. 

 

החליטו מה התאריך ששמתם לכם ביומן ואיפה אתם מתכננים לעשות את הסיכום הזה. חוץ מזה, מה הדבר האחד שאתם רוצים לעשות בשנה שעומדת להתחיל?

 

מקורות:
את רוב השאלות של החלק הראשון והשלישי לקחתי מSarah k. Peck. יש אצלה המון חומרים טובים, מומלץ מאד. 
 Boss Project הפודקאסט שלהן (על אף האמריקאיות) לרוב מצוין, וממנו לקחתי חלקים מהחלק השני.
מניחה שרבים מכירים את Gretchen Rubin, אחת מהמעודדות הגדולות למילה של השנה

Get updates on Liron's projects

I send infrequent emails about typefaces, productivity, and other design ventures.

You can unsubscribe at any time